בפרויקט סריקת הספרים של גוגל (Google Books), מצאתי עותק של ספר איוב, עם שני פירושים, האחד בלשון הקודש והשני ביידיש עתיקה, שנדפס בפראג בשנת שנ"ז (1597).
בראש השער רישום בעלות בכתב-יד, של אשה שהספר היה בבעלותה:
![]()
"זה הספר שלי מרים מירל בת הגאון א"א [אדוני אבי] מוהר"ר זלמן ז"ל איש לעמלין"
מרים מירל הנ"ל היתה בתו של רבי משולם זלמן תאומים, מאבות משפחת "תאומים"המפוארת ומגדולי העיר וינה. הוא נקרא גם "זלמן לעמלין"על שם אחד מאבותיו. בהמשך נישאה מרים מירל לרבי יעקב קאפל סג"ל העלער-ואלרשטיין מוינה (ראו: וונדר, אלף מרגליות, מס' 652; הנ"ל, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ה, עמ' 631-632).
הספר נשמר בוינה לאורך כל השנים, כפי שמעידות חותמות הספריה שעל גביו.
במרכז השער רישום נוסף בכת"י, שלא הצלחתי כ"כ להבינו:
"כל הנמצאים מודים במציאותו ית'ומחויב אני[?] ללמוד ספר איוב".
בראש השער רישום בעלות בכתב-יד, של אשה שהספר היה בבעלותה:
מרים מירל הנ"ל היתה בתו של רבי משולם זלמן תאומים, מאבות משפחת "תאומים"המפוארת ומגדולי העיר וינה. הוא נקרא גם "זלמן לעמלין"על שם אחד מאבותיו. בהמשך נישאה מרים מירל לרבי יעקב קאפל סג"ל העלער-ואלרשטיין מוינה (ראו: וונדר, אלף מרגליות, מס' 652; הנ"ל, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ה, עמ' 631-632).
הספר נשמר בוינה לאורך כל השנים, כפי שמעידות חותמות הספריה שעל גביו.
במרכז השער רישום נוסף בכת"י, שלא הצלחתי כ"כ להבינו:
"כל הנמצאים מודים במציאותו ית'ומחויב אני[?] ללמוד ספר איוב".