הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ (שמואל ב', א, כג).
בבני ברק נפטרו הלילה בשיבה טובה ר' קלונימוס קלמן רוזנר ואשתו ציפורה ז"ל, בהפרש של מספר שעות. תופעה מופלאה שכבר אירעה בעבר (ראו צרור מקרים מהשנים האחרונות - כאן).
לי זה הזכיר את שירו של רבי אליהו בחור, בסוף ספרו "מתורגמן" (איזנא, ש"א 1541):
אָנָא אֵלִי, לִי וּלְאִשְתִּי, הַחֶסֶד גַם הַאֶמֶת מַןשֶהִיא לֹא תִהְיֶה אַלְמָנָה, וַאֲנִי לֹא אֶהְיֶה אַלְמָןיַחַד נָמוּת וּבְגַן עַדְנוּת, תּוֹךְ חֵיקָהּ אִישַׁן עַד לַזְּמַןיָבֹא הַקֵּץ וַאֲזַי נָקִיץ, וּלְחַיַּי עַד יַחַד נִזְדַּמַּן