רבי נפתלי מרופשיץ מתרץ את הקושיה על הקוזאק

סבי, ר'נח שטרןהי"ו, איבד את משפחתו בשואה. אביו - ר'ישראל, אמו - פראדל, ושמונת אחיו ואחיותיו (הקטנה שבהם - בת כשנה), נרצחו באושוויץ, הי"ד.
מלבד סבי, ניצל מן התופת גם דודו - אח אביו: דוד שטרן.
דוד שטרן עלה לארץ לאחר השואה, הקים משפחה והתגורר במושב צפריה, ונפטר בשנה שעברה. ברשותי רשימה קצרה, שבה כתב דוד שטרן מעט מזכרונותיו על אחיו - ר'ישראל שטרן - אבי סבי.
בתוך הדברים הוא מספר כי אחיו ישראל גוייס לצבא הצ'כי ושירת שם בחיל הפרשים. המחנה הצבאי היה בעיר ברגסס (Beregszász), כחמישים ק"מ מעיירת הולדתם בילקה (Bilke). כשחזר ישראל מהשירות הצבאי, מספר דוד, "היו בידיו שלושה מחברות של שירים ביידיש, פתגמים, קטעי עיתונות וכמה דברי בדיחה וכדומה...".

ר'ישראל שטרן

בין הדברים שזכר דוד מתוך המחברות של אחיו, הייתה דרשה-הומוריסטית חביבה מאת רבי נפתלי מרופשיץ, מגדולי האדמו"רים הראשונים של החסידות, שנודע בחוש ההומור ובחידודים שלו. אינני יודע אם סיפור זה ידוע או מתועד במקור אחר, והוא מובא כאן בלשון שכתב אותו דוד-סבי [עם תיקונים קלים שלי]:

הקוזאק החמוּר

ר'נפתלי מרופשיץ היה באחד השיחות עם חסידיו מספר:

בדרך כלל משתדלים לתרץ אַ האַרבען רמב"ם [="רמב"ם חמוּר", דהיינו קושיה חמוּרה בדברי הרמב"ם], שואלים קושיות על הרמב"ם - ואילו אני אתרץ את "הקוזאק החמוּר".

הקוזאקים היו ידועים כשבט פראי, רודף את היהודים, מכה אותם ושודד את כספים, ועוד ועוד.

הקוזאק נכנס לבית של יהודי, פורץ את הדלת, נגש ליהודי שהיה בביתו עם כל המשפחה, מניף את המקל ונותן לו שתי מכות על הגב וצועק: יהודי, תן לאכול!

יש לי שתי קושיות על הקוזאק:

ראשית, למה אתה אומר: "יהודי, תן לאכול". האם אתה צריך אוכל כשר?!

שנית, למה אתה מכה?! תגיד לו "תן לי לאכול", ואם הוא לא ירצה, אז תתן לו מכות.

ובאמת, קשה מאד על הקוזאק הזה... 

אלא יש לתרץ:

נאמר: מי שלא נותן צדקה - גייסות באים עליו ולוקחים מה שיש לו (השווה: בבא בתרא ט, א).

הקוזאק הזה נמצא במרחק רב, ומקבל שליחות:

במקום הזה, שם רחוק, יש יהודי שלא נותן צדקה - לך תגמור אתו את החשבון.

אז הוא נכנס מרוגז ואומר לו:

יהודי! תן לאכול ליהודי!

תן צדקה לעני - ואז לא תצטרך להביא אותי ממרחק רב בכדי להעניש אותך.

ובזה תרצנו את הקוזאק החמוּר!