עם שחרורו מידי הנאצים בשנת 1945 מצא את עצמו סבי -
ר' נח שטרן הי"ו - יתום ממשפחתו, שנרצחה כולה באושוויץ, ושריד כמעט יחיד מעיירתו סוואליווע. כשלוש שנים נדד שבור ורצוץ במחנות העקורים באירופה עד שעלה ארצה בעיצומה של מלחמת העצמאות.
המלחמה פרצה כשסבי היה כבן 10. סוואליווע, העיירה שבה נולד וגדל, השתייכה לצ'כוסלובקיה וסופחה כבר קודם פרוץ המלחמה להונגריה. מסיבה זו התעכב גזר דינם של יהודי העיירה, בדומה לשאר יהודי הונגריה, עד השנה האחרונה למלחמה. למרות זאת, שגרת החיים של היהודים נקטעה כבר בפרוץ המלחמה. הגברים גויסו לעבודות כפיה ב"
פלוגות העבודה" הידועות לשמצה, מותירים את משפחותיהם חסרות תמיכה והגנה.
גם אביו של סבי, ר' ישראל שטרן, גויס ל"פלוגות העבודה", לא לפני שהמאפייה שהייתה בבעלותו הופקעה ממנו במסגרת חוקי האפליה. לפי מה ששמעתי מסבי הוא היה אדם נמרץ שאהב לשיר וגם לחבר שירים, ובכל הזדמנות היה שר בבית. גם כשחזר (לעתים רחוקות) מעבודת הפרך ב"פלוגות העבודה" נהג לשיר, בין היתר גם שירים שנולדו מתוך הנסיבות, כפי שנראה להלן.
בשנות נדודיו כפליט באירופה אחרי המלחמה, ניסה סבי לשחזר לעצמו את השירים ששמע בבית הוריו בשנות ילדותו. את השירים העלה מזכרונו על פנקס קטן שרכש לעצמו. הפנקס הזה שרד בידיו ושמור אצלו עד היום.
השירים ברובם הם שירים עממיים ביידיש שהיו נפוצים בקרב היהודים הטיפוסיים של אזור הרי הקרפטים: יהודים חסידיים, פשוטים ותמימים, עמלי כפיים ועובדי אדמה.
לפני כשנה ישבתי עם סבי והקלטתי אותו שר את השירים שבפנקסו. בין השירים בפנקס היה שיר בעברית, שנדמה היה לי ששמעתי כבר פעם. מאוחר יותר התברר שמדובר בשיר שכתב עמנואל הרוסי.
הנה השיר בפנקס:
התדע כבר מי אני
דג אני במים
זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים
זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים
זה כחי וזה א[ו]ני
מצחצח נעליים
(ה)יסופר ולא יא[ו]מ(י)ן
באתי הנה מת[י]מן
העבודה היתה קשה
והמשיח עוד לא בא
התדע כבר מי אני
דג אני במים
זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים
זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים
זה כחי וזה א[ו]ני
מצחצח נעליים
האשכנזים עושים [צ"ל: אותי] רימה
ולהתישבות אדמה לא נתנה
איה השכינה ואיה כבודה
אין לי כסף ויש לי עבודה
כאמור, מחבר השיר הוא
עמנואל הרוסי, שכתב את השיר עבור "
המטאטא", תיאטרון סאטירי שנוסד בארץ בסוף שנות העשרים.
השיר, שלמעשה הועלה כבר בהצגה הראשונה של "המטאטא", היה ממבשרי השירים העבריים הרבים שעסקו בתימנים. התימנים בעיני ה"צברים" כאקזוטים, כיצורים מכוכב אחר, ו"כיכבו" בלי סוף בשירי שנות הארבעים, החמישים והשישים. לפני מספר שנים הוציא דן אלמגור ספר בשם "שושנת תימן - בני תימן בזמר העברי" המכיל למעלה ממאה וחמישים [!] שירים ופזמונים שנכתבו בארץ
על התימנים (תל אביב: עמותת "אעלה בתמר", תשס"ט 2008).בספר זה מצאתי את נוסח השיר המלא, השונה מגירסתו (המקוצרת) של סבי:
וכך כותב אלמגור על השיר:
שירו של עמנואל הרוסי, אם כן, עבר מפה לאוזן והתגלגל עד לעיירה חסידית קטנה בהרי הקרפטים.
אבל זה לא הכל.
בפנקסו של סבי, בצמוד ל"זכריהו התימני" מופיע שיר אחר ביידיש. כשישבתי עם סבי באותה הזדמנות, שמתי לב שמיד כשסיים את השיר על "זכריה התימני" המשיך בנשימה אחת אל השיר ביידיש. כששאלתי אותו מה הקשר בין השירים, ענה שאביו שר שירים אלו כשחזר מ"פלוגות העבודה" וכי נהג לשיר את שניהם בזה אחר זה.
זה היה מוזר, כי על פניו אין שום קשר בין השירים, אבל סבי העלה את ההשערה שהסיבה לכך היא הלחנים הדומים של שני השירים (למעשה מדובר כמעט באותו לחן).
הנה כפולת העמודים שבה מופיעים שני השירים:
השיר השני נולד בבירור מתוך המציאות של "פלוגות העבודה" בהונגריה, כפי שעולה ממילותיו:
בית א':זאגזשיג דיא וועלטעלא, זאגזשיג גור (נאר) ציא איז דאס אישרנת, דיא פלאגסד דאס יודלה (=יהודי) שוין צווייא טויזענד יאהר, וויא איין אכזר אן רחמנת, די פלאגסט דאס יודלע שוין [צוויא] טויזענד יאהר, דיא ווילסד דאס אין גאנצען פערניכטען, ציא מיינסטו דען, ציא מיינסטו דען גוהר (=נאר), אז השי"ת וועט {גוהר}, אין גאנצען, אויף דעם יודעלע פערציכטען
פזמון:
ניין, ניין, ניין, ניין, טויזענד מאהל ניין, דוס וועסטו נישט דערלעבען, דוס וועט אזוי נישט זיין, דאס איינע זאג איך דיר, אין מערק דיר דוס גיט, דאס איודעלע איז גיוועזען איודעלע בלייבט צוריק.
בית ב':
זאגזשיג דיא בעראביר (= כנראה: ברברי), זאגזשיג אין גאנצען, ציא איז דאס אישרונית (=ישרות), דיא נעמסט די איודן אין טאבאר, אין גרובסט מיט זייא שאנצען, וויא איין אכזר אהן רחמנות. די בינסט זייא וויא רינדער, דיא פלאגסט זייא וואב אין קינדער, דיא ווילסט זייא קיין שטיצע נישט געבען.
ציא מיינסטי דען, ציא מיינסטי דען גוהר, אז איהם, אז איהם זיסד, וועלען וויר זיך דיר אינטערגעבען (להכנע),
פזמון:
ניין, ניין, ניין, ניין, טויזענד מאהל ניין, דוס וועסטו נישט דערלעבען, דוס וועט אזוי נישט זיין, דאס איינע זאג איך דיר, אין מערק דיר דוס גיט, דאס איודעלע איז גיוועזען איודעלע בלייבט צוריק.
ובתרגום חופשי (עד כמה שהבנתי - אשמח לתיקונים והערות):
בית א':
אמור נא עולם, הזאת היא ישרות?!
מענה אתה את היהודי כבר אלפיים שנה,
כאכזר חסר רחמנות
רוצה אתה להשמידו כליל
אם כך עולה בדעתך
אם חושב אתה שה' כבר ויתר על היהודים שלו
פזמון:
לא! לא! לא! אלף פעמים לא!
את שאתה רוצה לא תזכה לראות
לעולם לא יהיה,
תכניס זאת טוב לראשך
יהודי היה ויהודי תמיד יישאר
בית ב':
תאמר לי ברברי, האם זו ישרות?!
אתה לוקח את היהודים לפלוגות עבודה (טאבאר*),
לחפור תעלות, כאכזר חסר רחמנות.
אתה קושר אותם כבהמות,
מענה את הנשים ואת הילדים,
ולא תומך בהם בשום צורה
אם חושב אתה כך, האם בחינם נכנע?
פזמון:
לא! לא! לא! אלף פעמים לא!
את שאתה רוצה לא תזכה לראות
לעולם לא יהיה,
תכניס זאת טוב לראשך
יהודי היה ויהודי תמיד יישאר
* הכוונה למונקה-טבור (Munkatabor) - כך נקראו "פלוגות העבודה" בהונגריה.
בחיפוש שעשיתי ב
ארכיון הצליל הלאומי מצאתי הקלטה של אדם מבוגר ששר את השיר ביידיש. למרבה הפלא, גם הוא הקדים לשיר ביידיש את השיר "זכריה התימני".
ב
רשומה שם, תויגה ההקלטה כ"אשכנזים: מזרח-חסידים / הונגריה - מרמרוש - ספינקה"
. "מרמרוש" הוא חבל ארץ היסטורי שחלקו נמצא בהרי הקרפטים, בדיוק האזור ממנו הגיע סבי.
כעת, כשמצאתי אדם נוסף שכרך את השירים יחד, התעוררה בי שוב השאלה על הקשר שבין השירים.
יש לי תחושה שפשר העניין טמון בתופעה מעניינת שהתרחשה בפלוגות לעבודת כפייה בהונגריה.על התופעה קראתי בספרה של אסתר פרבשטיין, שעומד לצאת לאור ממש בקרוב, ועיקרה המפגש בין שכבות שונות של האוכלוסייה היהודית ב"פלוגות העבודה". ובלשונה:"מאז הפרדת הקהילות עמדה מחיצה גבוהה של שוני ומתח בין האורתודוקסיים לזרמים יהודיים אחרים בהונגריה, וההזדמנויות למפגש ביניהם היו נדירות. לא כן בפלוגות היהודיות, שם נוצר מפגש אישי וקבוצתי מתמשך. הפלוגות שיקפו את פניה השונים של יהדות הונגריה: צעירים ומבוגרים, אורתודוקסים, נאולוגים, יהודים מהאינטליגנציה היהודית-הונגרית, מתבוללים וציונים...".
פרבשטיין מאריכה לעסוק (והיא כנראה הראשונה שעושה זאת) במפגש הזה ובהשפעותיו, בשימת לב לפערים התרבותיים בין הצדדים, ומתארת את המתחים בין הקבוצות מצד אחד, והעזרה והסולידריות מצד שני.אני משער כי את שני השירים - "זכריה התימני" ו"זאגשיג די
וועלטעלא" - שרו יהודים ב"פלוגות העבודה". נראה כי השיר ביידיש חובר והורכב באותם ימים על הלחן ה"עממי" של "זכריה התימני" ולכן באו השירים יחד.ב"פלוגות העבודה", בו כאמור נוצר מפגש ראשון מסוגו בין שלל הזרמים של יהדות הונגריה, פגשו יהודים חסידיים כדוגמת אב-סבי יהודים חילוניים ולמדו מפיהם את שירו של עמנואל הרוסי, שנכתב בארץ ישראל והתגלגל כנראה לתנועות הנוער הציוניות בהונגריה.
עושה רושם כי בעוד שהשיר במקורו נכתב כסאטירה, הוא נתפס אצל אנשי "פלוגות העבודה", כעוד ווריאציה לסבלו של היהודי בכל מקום שהוא, במקרה הזה היהודי התימני שסובל מקיפוח בארץ המובטחת. מדובר בעצם על שיר קינה על הגלות ו"המשיח [ש]עוד לא בא", ומבחינה זו יש קשר מהותי בין שני השירים.
והנה מספר פרטים שמצאתי באתר 'זמרשת'. ראשית, השיר 'זכריה התימני' מופיע בגירסה מקוצרת -
כאן.
גם השיר "
רחל על העין" (שכתב יצחק קצנלסון) הושר באותו לחן. באתר 'זמרשת' נכתב על השיר:
"בשירון "Songs Heard in Palestine" שיצא בניו יורק בשנת 1928 מופיע השיר בכותרת "שיר תימני" אך אין בטחון שהלחן אכן תימני. אברהם צבי אידלסון כלל אותו בכרך התשיעי של "אוצר נגינות ישראל" המוקדש לשירי עם של יהודי מזרח אירופה ורובו שירים ביידיש, תוך הציון "Palestinian", כלומר שמע אותו מאשכנזים בארץ ישראל".
נזכיר גם את השיר (המפורסם יותר) "זכריה בן עזרא" שכתב משה וילנסקי, שאף הוא מתאר את סבלות התימני בארץ ואת יחסו אל הממסד האשכנזי.
ולסיום, חבר שלח לי את השיר "זכריה התימני" בביצוע מהשנים האחרונות. אין לי מושג מיהו המבצע, אבל בביצוע זה הנוסח שונה באופן משמעותי.בגירסה זו ה"צדק מנצח" בסופו של דבר: האשכנזי הופך למצחצח נעליים בשעה שמופיע המשיח (התימני) על חמורו (האשכנזי).
ואני באתי לארץ ישראל
ואחכה בה לביאת הגואל
ובה אשב? בין התועים
ואצחצח נעליים
יודעים אתם מי אני דג אני במים
זכריה התימני מצחצח נעליים
שם בתימן, "יאללה רוח"
וליהודים מרביצים מכותומי שחושב ארצה לעלותסוגרים לו כל הדלתות
יודעים אתם מי אני...
בלשכת העבודה עומדים בתור
ובמקום להתקדם נסוגים אחור בעוד הם כותבים בית לעניאין צריך? לתימני
יודעים אתם מי אני...
בבנק לאומי יושב שם פקיד - "שכנזי"ואם בא תימני עם זקן ארוךאומר לו ה"שכנזי" - "יאללה רוח"
יודעים אתם מי אני...
והמשיח יהיה תימניוהחמור שלו "שכנזי"ואז יהיו כל ה"שכנזים" כולם מצחצחים נעליים
יודעים אתם מי אני...
מה יעשו ה"שכנזים" כשיבוא גואלבמדינת ישראלאלה יעמדו כל היום בתורלקבל סיבוב על החמור
יודעים אתם מי אני...
_Detail.jpg)
