בהמשך למה שהבאתי כאןעל "היהודי הפולני", להלן קטע מתוך הקדמה לספר 'בִּיעוּר טִיט הַיָוָן' (פרשבורג, תרמ"ט 1889), שכתב מאיר כהן ביסטריץ, סופר ובלשן תושב סלובקיה. הספר נכתב כתגובה וכהתקפה על מאמרי יהושע העשיל שור, עורך "החלוץ", שהרבה לבקר את התלמוד, ההלכה והרבנים.
ביסטריץ מתאר את מראיהם של היהודים הפולנים, עם ה"שטראמעל" וה"חלאטט", וטוען כי הז'רגון המשובש שלהם משתלב עם המראה שלהם ואפילו מוסיף להם חן. לעומתם, מתאר את היהודים המשכילים מפולין, שנראים כאירופאים לכל דבר, אך כשפותחים את הפה ומדברים בלשונם המשובשת של יהודי פולין - אין דבר מגוחך מזה.
![]()
![]()
בהערה לקטע הזה, מוסיף ביסטריץ לעסוק בעניין ה"מוֹדָה", ומתריע בצורה משעשעת על ה"מודה" המשונה של הספרים החדשים, בהם נוסף, שומו שמים, מבוא מדעי מפורט בראש הספר:
![]()
ביסטריץ מתאר את מראיהם של היהודים הפולנים, עם ה"שטראמעל" וה"חלאטט", וטוען כי הז'רגון המשובש שלהם משתלב עם המראה שלהם ואפילו מוסיף להם חן. לעומתם, מתאר את היהודים המשכילים מפולין, שנראים כאירופאים לכל דבר, אך כשפותחים את הפה ומדברים בלשונם המשובשת של יהודי פולין - אין דבר מגוחך מזה.
