בכתובה מאוירת צבעונית, לנישואי החתן יצחק ברכיה בן יעקב בר רפאל עם הכלה אסתר בת מרדכי ניסים בונסינייור, בעיר רומא, בחודש סיון תצ"ב (1732) שנמצאת בספריה הלאומית, חותם האמן בשולי הכתובה: "מחשבתי וכתב ידי לאין פאר מנחם בכמ"ר משה עוזיאל יצ"ו".
"מעשה ידי לאין פאר מנוח חיים בלא"א כמ"ר ברוך מההר יצ"ו בשנת התקכ"ד ליצירא[!]".
לעת עתה לא מצאתי מישהו שכתב על כך, אבל די ברור לי שהביטוי "לאין פאר"הוא ביטוי ענווה.
על משקל הפסוק: מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, כתבו הסופרים: "מעשה ידי לאין פאר".