 |
| דיוקן 'אלכסנדר הגדול'עם קרן בצד ראשו |
בשנת תש"ו פרסמה המשוררת זלדה (אז עדיין בשם נעוריה שניאורסון) סיפור עממי שתיעדה מפיה של זקנה מרוקאית, שהתגוררה בשכונת הבוכרים בירושלים. הקטע פורסם בקובץ 'עדוֹת - רבעון לפולקור ואתנולוגיה', בעריכת רפאל פטאי ויוסף י. רבלין (שנה א', חוברת א', עמ' 41-40):
![]()
![]()
בחוברת ג'של אותה שנה (ניסן תש"ו, עמ' 184-185), הגיבו שני חוקרים - אברהם בן יעקב ומאיר בניהו - למאמרה של זלדה (שכלל לא נתכוונה להיות חוקרת פולקלור, אלא רק לתעד את לשונה ושפתה של ישישה מרוקאית), והוסיפו גרסאות יהודיות נוספות לאגדת מידאס.
כך כתב אברהם בן יעקב:
וכך כתב מאיר בניהו:
 |
| הקדשה בכתב-ידה של זלדה (באדיבות קדם בית מכירות) |